[HE] שלבקת חוגרת הסבר והטיפול

המאמר לא הועתק מי שום אתר אלה סוכם "ממקורות חוכמה" צריך לראות את המחלה בעין אחרת.





מבוגרים הם הסובלים העיקריים ממחלה טורדנית זו. שלבקת יכולה להופיע בכל גיל שהוא, אך בדרך כלל היא פוגעת באנשים בגיל העמידה או קשישים. היא מופיע אך ורק אצל אנשים שכבר חלו פעם באבעבועות-רוח. נגיף אבעבועות-רוח שוכן רדום בעצב כלשהו שבגוף, ופלתע ללא כל סיבה ברורה הוא מתעורר לחיים וגורם לתפרחת בעור, באיזור המעוצב על-ידי אותו עצב. שלבקת חוגרת מופיעה במקרים רבים אצל אנשים שמצבם הגופני ירוד והם סובלים מתוצאותיה של מחלה אחרת, ועל כן אין לגופם תינגודת מספקת למחלה זו. שפעת קשה, למשל, עלולה לגרום גם להתקף של שלבקת חוגרת.

התסמינים והתפרחת

התסמין הראשון הוא בדרך כלל כאב חזק במיקטע עור כלשהו בגוף, ולכאורה ללא סיבה. רק כעבור יומיים, כאשר מתגלה התפרחת, מתבררת סיבת הכאבים. למרות ששלבקת חוגרת איננה נחשבת למחלה חמורה, לעיתים היא מציקה מאוד, וגורמת ייסורים לחולה. הכאב הוא עז, מפני שהעצב נפגע מחמת הזיהום. ככל שהחולה מבוגר יותר, כן קשה יותר הכאב- אך למרבה הפלא לא כן התפרחת.
כמו האבעבועות-רוח גורמת התפרחת להיווצרות בועות על-פני העור, אך בשלבקת חוגרת מוגבלת התפרחת לאיזור המעוצבב על-ידי עצב יחיד. בהרבה מקרים מופיעעה התפרחת ברצועות עור ברוחב של חמישה סנטימטרים בערך, הנמשכת מאמצע הגב עד אמצע הבטן; יש גם שהיא מופיעה בצידי החזה והבטן. האמונה התפלה, שלפיה המחלה הינה קטלנית במקרה שהיא מקיפה את הגוף כולו, אין לה שום יסוד. למעשה, לא ידוע כמעט על שום מקרה כזה, אך גם אם הוא מתרחש, ודאי שאינו קטלני.
התפרחת עוברת לאיטה וחולפים שבוע עד שלושה שבועות, עד שהעור מחלים לחלוטין. הכאבים עלולים להימשך זמן רב יותר- שבועות, חודשים או אף שנים אחרי היעלמות התפרחת.

בידוד

כיוון ששלבקת חוגרת נגרמת על-ידי אותו הנגיף כמו הנגיף לאבעבועות-רוח, עלול מבוגר שחלה בשלבקת חוגרת להדביק באבעבועות-רוח אדם שעדין לא חלה במחלה זו. המחלה היא מידבקת מרגע שהחולה מתחיל להרגיש שלא בקו הבריאות, ולכן יש להחזיקו בבידוד במשך שבוע מיום הופעת התפרחת.

הטיפול

שלבקת חוגרת היא מחלה מלווה כאבים ועלולה לגרום לסיבוכים, על כן מומלץ לפנות לרופא עם התגלותה. הלה ירשום בדרך כלל לחולה תרופה לשיכוח-כאבים, שאותה יצטרך לקחת במשך כמה שבועות, ולעיתים במשך כמה חודשיים. תכשיר קלאמין יכול לעזור בשיכוך העיקצוץ; כמו כן כדאי לכסות את התפרחת בתחבושת, אם היא מופיעה במקום הפגיע לשפשופים של ביגוד, כגון בקו המותניים. אם אין היא מופיעה במקומות כאלה, מוטב לא לגעת בה, שכן היא תגליד מעצמה כעבור כמה ימים. כמו באבעבועות-רוח יש סכנה של זיהום הפצעונים על-ידי גירוד; במקרה שקורה כדבר הזה, ירשום הרופא לחולה אנטיביוטיקה לחיסול החיידקים הפולשים.
באחרונה נמצא כי שתי התרופות- אמאנטאדין ואידוקסורידין- יכולות לעזור בהקלת שלבקת חוגרת. אמנם אין ביכולתן לרפאה, א הן מסייעות במניעת התרבותם של הנגיפים, ומקצרות את פרק הזמן שבו סובל החולה כאבים מחמת התפרחת. תרופות אלה פעולות רק אם נותנים אותן בשלבי המחלה הראשונים. יום או יומיים אחרי הופעת התפרחת הוא מועד באוחר מדי. ברם, התרופות האמורות אינן נמצאות עדיין בשימוש נרחב והן יקרות מאוד.

סיבוכים

אם התפרחת מופיעה במצח, היא עלולה להתפשט לעיניים ולגרום להופעת בועות. אחרי בדיקה קפדנית עשוי הרופא להפנות את החולה למומחה כדי למנוע גרימת צלקות בקרנית. אם מטפלים בכך בצורה הנוכנוה, אין חשש שתפרחת בעיניים תגרום להפרעת ראייה לאורך ימים. במקרה של נווראלגיה (דלקת עצב) הנמשכת זמן רב, ייתכן שיהיה צורך בטיפולו של מומחה כדי לשתק את העצב הנגוע וכדי להקל על כאבים. שאלו את הרופא בעניין זה, כדי שיוכל להפנותכם למומחה המתאים.

אפשרות של דיכאון

הכאבים נמשכים לעיתים ברציפות זמן כה רב, והחולה בשלבקת חוגרת חש אומללה מאוד. אין תימה אפוא, שחולה כזה עלול להיות מהיר חימה או אף לשקוע בדיכאון. חשוב מאוד להעיסק את החולה במידה רבה ככל האפשר כדי להסיח את דעתו מן הכאבים. קרובי משפחה יכולים לעזור בעניין זה, אם ימצאו דרכים לעסיק את החולה ולשנות בדרך זו את עמדתו לבעיית הכאבים. כמו כן נקל לאדם מבוגר, שסבל כאבים במשך זמן רב, לשקוע בדיכאון עמוק. אם אתם מודאגים ביחס לאדם קרוב לכם שלקה בשלבקת חוגרת וחוששים שישקע בדיכאון, עליכם לפנות לרופא.