[HE] נשארה רק תמונה

המאמר לא הועתק מי שום אתר אלה סוכם על ידי "מקורות חוכמה" האם יש בבית פושעים?

נשארה רק תמונה

דקות ארוכות עמדה ליזה מיכאל מעל קברה הקטן של בתה נעה, אוחזת בתמונתה, לא מרפה. לרגע לא מסירה את עיניה מהמבט התמים השקף מהתמונה, מהחיוך. נאחזת בזיכרונות האחרונים. היא נישקה אותה שוב ושוב, מילמלה בשקט "נעה, נע'לה שלי", ולבסוף כרגעאישה על רגבי העפר, הניחה את התמונה על אבן ונפרדה מבתה.

שמונה ימים לאחר הרצח האכזרי עלתה אתמול לראשונה אמה של נעה לפקוד את קברה בבית-עלמין בגבעת שאול בירושלים, לאחר שהבהלוויה לא הייתה מסוגלת להביט בבתה נטמנת באדמה. ליזה, לבושה בשחורים וחובשת כובע שחור וגדול, נשאה בידה מחברת סליל עבה שבה כתבה הספד לנעה שלה, עמודים שלמים מלאים במילים של אהבה. היא הפגינה איפוק, ניסתה לשדר עוצה והתחבקה עם עשרות המנחמים שהגיעו ללוות אותה באבלה הכבד, יחד עם בני משפחתה והחברים הקרובים.

אחר כך היא פסעה אל הקבר שבקצה בית-עלמין הגדול. היא עמדה שם בשקט, מוחה דמעה, ורק זעקתה של הסבתא מזל הפרה את השקט העצוב. "נעה, נעה, מה עשו לך? מה אבא שלך עשה לך? מה עשה לך הרוצח הנתעב? בכתה סבתא, תוך שהיא מחבקת את הקבר, "קומי נעה, למה הלכת, נעה שלי היפה?"

לאחר מכן ניגשה ליזה וביקשה לשאת הפסד נוסף לבתה. להיפרד ממנה שוב, להיזכר ולהזכיר לכולם את רגעי החסד שחלקו בשלוש שנות חייה. לומר לה דברי אהבה שבין אם לבת בפעם האחרונה. "נעה מתוקה שלי, אמא כאן בשבילך", היא אמרה בקול סדוק. "תמיד אמרת לי "אמא, אל תדאגי, קחי כדור אומץ". היית כוכב מאיר בלילה.

את האב הרוצח, אסף גולדרינג, לא הזכירה האם לו במילה. מבקשת למחוץ את זכרו מחייה, אולי גם מעברה. רק על נעה סיפרה. "באת לעולם ביום ראשון בשעה 12:40 וחזרת לעפר ביום ראשון בשעה 12:40 בדיוק, לאחר שלוש שנים וארבעה חודשים", סיפרה ליזה. "נגעת בליבו של כל מי שהכרת. החיוך והצחוק שלך יהיו איתנו תמיד וילוו אותנו ברעים הכי קשים לנצח את תהיי בליבנו, קרן שמש מתוקה ויפה שלי".

איש מבין הנוכחיםלא נשאר אדיש לדמעותיה ולדבריה של האם, שסיפרה להם עוד קצת על נעה שלה. "היו בך רוך, אהבה, חמלה וחסד, כולם היו בתוך גופך הקטן". היא אמרה. "הייתה בך נשמה גדולה-גדולה כמו של איש בן 70. הענקת אהבה לכולם, ועכשיו בורא עולם קיבל אותך בחזרה אחרי שסיימת את שליחות שלך על אדמה. האבל שלנו על מותך הפך לאבל לאומי בארץ ישראל ובעולם, ולא היה אדם ששמע על הרצח שלך ונשאר אדיש. גרמת לכולם להעריך את מה שיש להם וסביבם ולא לקחת אותנו כמובן אליו, גרמת לכולם לקדש את ערך החיים". עיניה של האם אבלה התמלאו דמעות. ידיה רעדו מעצב. היא בחרה את המילים בקפירה, מדברת אל בתה בקול רך ומחבק. "נעה, כל מילה אמרת חקוקה בלב שלנו. וכל מה שהוצאת מפיך היה מלא שירה ואהבה, חמלה ורוך ומתיקות. היית מלאך עם תבונה וחוכמה. תודה שבחרת בי להיות אמא שלך, תודה שבחרת במשפחה שלי להיות שלך. זכינו כולנו. עכשיו את שומרץ עלינו מלמעלה. עם ישראל איתך, יפה שלי. אהובה שלי. השם ייקום דמך".
לאחר ההספד התעכבה ליזה ליד הקבר, מסרבת להיפרד, מבקשת עוד כמה דקות של יחד עם בתה היחידה שנלקחה על ידי מי שאמור להגן עליה. רק לאחר דקות ארוכות היא קמה והמשיכה בזרועות בני משפחתה לביתה.

כתב אישום נגד הרוצח-בשבוע הבאה

מחר אמור להסתיים שבוע אשפוז של אסף גולדרינג בבית-החולים הפסיכיאטרי פרדסיה.אם השירות הפסיכיאטרי לא יבקש ימים נוספים, נראה שכבר בתחילת השבוע הבא יוגש כתב אישום. תובעים מפרקליטות מחוז המרכז החלו לעבור לצורך כך על חומר הראיות.

מאז אושפז גולדרינג, עסקו החוקרים בעיקר בגביית עדויות ממשפחתו של החשוד ומחבריו לעבודה בחברת החשמל, ואף שלחו את המחשב האישי שלו לבדיקה בתקווה למצוא שם רמזים לתעלומה. "מהעדויות הרבות שגבינו לא קיבלנו שום רמז שיכול לפענח את המניע למעשה", אמר בכיר בימ"ר מרכז. "גם במחשב לא נמצאו סימנים שיכולים לסייע לנו". החוקים טוענים כי גולדרינג ידע היטב מה הוא עושה ואף שיחזר כיצד ביצע את המעשה שהודה. "לא נראה לי שיש מניע אחד שיכול להצדיק אבא שרוצח את בתו בשנתה", אמר אחד החוקרים. ",מחר, כשתתקבל חוות הדעת הפסיכיאטרית המעמיקה, ניתן יהיה להעריך איזו אשמה תיוחס לחשוד".
עו"ד גדי זילברשלג, שמייצג את גולדרינג, אמר בתגובה: "בניגוד למשטרה נמתין בסבלנות לחוות הדעת הסופית".

אוווו אין לי מילים... תביא גם משהו שמח מדי פעם...

אני מאוד ינסה פשוט עכשיו בעולם קורה הרבה בלאגן בגלל שפעת החזירים ורוצחים והכל מתבאלגן ולא מסודר ולכן שומעים רק רצח וצווחות

זה כבר מתחיל לעלות כל רמה אפשרית של פשע אבות אונסים את ילדיהם הורגים במה הם אשים בצרות שלהם או בבעיות שלהם הורים ציריכם הפוך כמה שפחות לתת להם לראות את הבעיות לתת להם את מה שהם לא הצליחו להשיג או לקבל ואם כבר יש בעיות בלתי נסבלות צריך לטפל בזה אם גורם הבעיה ולא להפוך את הילדים לבובת מחמד או לבובת מין פעם הורים נחשבו לנכס לאנשים הכי קרובים היום אני כבר לא יודע אם כל הכתבות האלה אבל על תאמינו לכל מה שאומרים אפילו העיתנות שמתגאלה ומציצה מי כל מקום לא יודעת הכל

נכון לא רוצה לחשוב על העתיד גם

העתיד זה אנחנו... לכן אם אנחנו רואים שעבר נהרס והווה בו נשנה את העתיד

הוא צודק אם אנחנו רואים שהווה הוא כזה ואנחנו יודעים לאן זה יכול להוביל למה להמשיך אם זה או לא לשים לב לזה כאילו זה יעבור מעצמו אם זה רק מחמיר

עצוב